בקרוב באתר – תחרויות עם פרסים שווים יודעים כמה כמה יגמר? בקרוב תוכלו להרוויח בגדול!

40% בונוס מתנה למצטרפים חדשים

תקום או לא? הסיפור מאחורי הסופר ליג

עשרות שנים נלחמים חלק מבעלי קבוצות הכדורגל הגדולות באירופה להקים טורניר מתחרה (סופר ליג) לגביע האלופות כדי להגדיל רווחים, שיושקעו בפיתוח הקבוצות והמתקנים. מולם ניצבים אופ"א ופיפ"א בכל כוחם, מחשש לפגיעה בפרויקטים המובילים שלהם

בשורה התחתונה: הכל עניין של כסף. כסף ענק, לא גדול.

כדי לסבר את האוזן – סך ההכנסות של קבוצות-העל האירופיות מכל המקורות הכספיים בשנה הקודמת הוא, פחות או יותר: ריאל מדריד עם 700 מיליון יורו, ברצלונה עם 600 מיליון, מנצ'סטר יונייטד – 690-580 מיליון, באיירן מינכן – 600 מיליון, פריס סן-ג'רמן – 700-600 מיליון. עכשיו קחו את הסכומים הללו ותכפילו אותם – ותקבלו את הצפי להכנסות שלהן אם מחוללת הרווחים הגדולה הבאה בשוק הכדורגל העולמי, הסופר ליג, אכן תיוולד.

ועם פוטנציאל הכנסות שכזה לקבוצות, אין פלא שיש רבים וטובים שכבר שנים נלחמים על כך שהליגה המפלצתית בתבל – הן מבחינת ההכנסות, הן מבחינת החברות בה והן מבחינת היוקרה שנלווית לה – אכן תקרום עור וגידים. ואם כל כך טוב, אז למה היא עדיין לא קמה? צוות בט365 עושה לכם סדר בנושא:

מהי הסופר ליגה?

הסופר ליגה (להלן: סופר ליג) (אם תרצו – ליגת העל) האירופית אמורה להיות, על פי ההצעה של הוגיה שפורסמה באפריל 2021, טורניר שנתי שבו ישתתפו 20 קבוצות, מתוכן 15 "חברות מייסדות". ההוגה היה תאגיד מסחרי שכינה עצמו "חברת הסופר ליג האירופית", וכל כוונתו הייתה להרים מיזם שיתחרה בתחרויות של התאחדות הכדורגל האירופית (אופ"א), ובעיקר החשובה שבהן – ליגת האלופות.

מי שעמד מאחורי הרעיון בפועל היה שילוב של מנהלי כמה מהקבוצות הגדולות באירופה – פלורנטינו פרז, נשיא ריאל מדריד; אנדראה אניילי, יו"ר יובנטוס; ג'ואל גלייזר, אחד משותפי מנצ'סטר יונייטד; ג'ון הנרי, מהבעלים של ליברפול; וסטן קרונקי, מהבעלים של ארסנל. האמת היא שהרעיון של ליגה שכזו מסתובב באוויר כבר מסוף שנות ה-60, מתוך רעיון לייצר פורמט תחרותי אקסקלוסיבי יותר מאשר ליגת האלופות וגביע אירופה למחזיקות גביע – שבה שותפות הקבוצות המצליחות ביותר במדינות השייכות לאופ"א – ולהגדיל באופן משמעותי את הכנסותיהן (בין היתר משום הגדלת נתוני צפיית הטלוויזיה ויתר הפלטפורמות והכנסות מחסויות).

אופ"א, בתגובה, הרחיבה את מעגל הקבוצות המתמודדות כשהולידה טורניר שלישי – גביע אופ"א. ב-1987 מנהלי מילאן, ריאל מדריד וגלזגו ריינג'רס תכננו טורניר שבו כל הקבוצות יתמודדו נגד כל האחרות – רעיון שהוגדר על ידי התקשורת כ"סופר ליגה", פורמט שנהג באליפויות הליגה, בניגוד לזה של התחרויות האירופיות שהתבססו על שיטת הנוק-אאוט מאז שנות ה-50, פורמט הרבה יותר אטרקטיבי לשידורי הטלוויזיה. הטורניר היה אמור להתקיים במקביל לשלושת הטורנירים שפעלו אז, אבל אופ"א הודיעה על סנקציות שיוטלו על המועדונים שישתתפו במיזם החדש. בתגובה היא הגדילה את מספר הקבוצות המשתתפות בגביע האלופות.

ב-2009 פלורנטינו פרז, נשיא ריאל מדריד, החל לתכנן "תחרות סופר-ליגה", משום שלדבריו גביע האלופות היה "מיושן ובעייתי" בכל הנוגע לאיכויות של הכדורגל העולמי, והוא "מונע מהמועדונים מלהגדיל את עסקיהם ולפתח את התשתיות שלהם". הנושא נגרר ללא התקדמות עוד כעשור, אז החליט פרז לרתום לרעיון פורץ הדרך מועדונים נוספים באירופה, בעיקר מספרד, אנגליה ואיטליה, במטרה לספק עורף פיננסי חזק למועדונים שיהיו שותפים למיזם, שהתנהל בחשאיות בשלבים אלה.

מגפת הקורונה, שהשביתה את משחקי הכדורגל וצמצמה באופן משמעותי את הכנסות הקבוצות, פגעה בחלקן באופן חריף – ריאל מדריד למשל. מה שגרם לפרז לנסות ולדחוף את הרעיון פעם נוספת, בין היתר בסיוע כספי של קרן ההשקעות האמריקנית הגדולה ג'י.פי מורגן צ'ייס, שהסכימה להשקיע בטורניר החדש לא פחות מ-5 מיליארד דולר. על רקע כוונתה של אופ"א להרחיב את מספר הקבוצות המשתתפות בליגת האלופות בעונת 2024/5, כדי להגדיל גם את פוטנציאל ההכנסות, הוציא פרז את הפרויקט מהמחשכים ודיווח על "יצירת הסופר ליגה" (או הסופר ליג האירופית, ובראשי התיבות שלה – ESL).

שלל היתרונות של הסופר ליג

פרז ציין את המבנה של הליגה החדשה – היא תורכב מ-12 חברות קבועות, שלא יורדו או יועלו בדרגה ביחס לקבוצות הקבועות האחרות ויכללו את האנגליות ארסנל, צ'לסי, ליברפול, מנצ'סטר סיטי, מנצ'סטר יונייטד וטוטנהאם; הספרדיות אתלטיקו מדריד, ברצלונה וריאל מדריד; והאיטלקיות פ.ס. מילאן, אינטר מילאן ויובנטוס. נכון למועד ההודעה – 10 מהקבוצות הללו נכללו בין 14 הקבוצות הגדולות של אופ"א, וכל הקבוצות נכללו בין 16 הקבוצות המובילות ברשימת הקבוצות הגדולות של המגזין "פורבס" ב-2021.

פרז הביע את תקוותו שהתחרות תבטיח משחקים באיכות גבוהה יותר והכנסות נוספות שיאפשרו למועדונים צמיחה כלכלית ולכדורגל האירופי – תמיכה באמצעות מחויבות לתשלומים קבועים, שיגדלו עם צמיחת הכנסות הסופר ליג. צמיחה זו תשפיע גם על דור הכדורגלנים החדש והאוהדים, וישפר גם את שיפוט ה-VAR.

בגרסה המאוחרת יותר שלה, הסופר ליג אמורה למנות 15 קבוצות קבועות שיוגדרו כמועדונים המייסדים וישלטו על הטורניר, ולצידן עוד חמש קבוצות תיקבענה בכל שנה על בסיס הביצועים בליגות בכל  מדינה. הרשימה הזו כללה גם את הגרמניות באיירן מינכן ובורוסיה דורטמונד ואת אלופת צרפת פריס סן-ג'רמן.

הקבוצות יאורגנו בשני בתים של 10 קבוצות כל אחד, כשכל קבוצה מקיימת משחק בית ומשחק חוץ נגד כל יתר הקבוצות, בימים שלא יפגעו בתחרויות הליגה הרגילות. בסיום אותם מפגשים של הסופר ליג – שלוש המובילות בכל בית יתכנסו לרבעי הגמרים, בעוד הקבוצות שתסיימנה במקום ה-4 וה-5 בכל בית יתחרו במשחקי פלייאוף כדי לקבוע את המשתתפות האחרונות ברבעי הגמר. בכל עונה הטורניר יכלול 197 משחקים – 180 מתוכם בשלב הבתים ו-17 בשלבי הנוקאאוט.

כל אחת מהקבוצות אמורה לקבל 10 מיליארד יורו במהלך תקופת המחויבות שלהן לטורניר, בנוסף ל-3.5 מיליארד יורו כדמי תמיכה בהשקעות ההקמה וכדי להילחם בהשפעות מגפת הקורונה. מבנה התשלומים כולל חלוקה של 32.5% מההכנסות המסחריות בין כל 20 הקבוצות, בתוספת של 20% בהתאם לביצועיהן במפעל. יתר ה-15% יחולקו בהתאם לכמות הצופים של כל קבוצה בפלטפורמות הצפייה השונות (טלוויזיה ומכשירים ניידים). כמו כן, כל קבוצה תוכל ליהנות מחסויות משלה. הכנסות אלה אמורות לסייע גם למועדונים קטנים יותר באמצעות כספי העברה. בנוסף, הטורניר יציע מדי שנה סכום של 400 מיליון יורו כמענקי תמרוץ השתתפות בו.

הפרסומים על אפליה בין הקבוצות הבכירות לא איחרו להגיע. על פי ה"דר שפיגל" ברצלונה וריאל מדריד עתידות לקבל סכום הגבוה ב-60 מיליון יורו ביחס למועדונים האחרים, בעוד א.ס. מילאן, אינטר מילאן, בורוסיה דורטמונד ואתלטיקו מדריד אמורות לקבל פחות מאשר קבוצות אחרות. ה"גארדיאן" דיווח כי המועדונים אמורים לקבל 300-200 מיליון יורו כ"בונוס ברוכים הבאים". ה"מראקה" סיפר על עונש של 300 מיליון יורו לכל קבוצה שתחליט לעזוב את הפרויקט. ה"ניו יורק טיימס" ידע לספר כי למרות התנגדותה של פיפ"א לפרויקט, מאחורי הקלעים התנהלו מגעים עם הנהלת הסופר ליג כדי לשלב כוחות.

ההתנגדות לסופר ליג

כאמור, מיד מתחילת דרכו הסופר ליג נתקל בהתנגדויות שונות, בעיקר מצד אופ"א שראתה בו איום על הבייבי שלה, ליגת האלופות, ומצד פיפ"א. הטענות היו שהטורניר החדש עלול לאיים על המבנה המריטוקרטי – זה שמושתת על בסיס יכולת וביצועים – של הכדורגל. בניגוד לליגות המקומיות בכל ארץ, שבהן הקבוצות "הרוויחו ביושר" את מקומן בליגת האלופות באמצעות עלייה והדחה של קבוצות אחרת, הרי שליגת-על המהווה מועדון סגור תכלול חבורה קבועה של קבוצות בלי קשר להצלחתן במהלך העונה.

בכך ראו גם האוהדים משום בגידה בערכי הליבה של הכדורגל, אותם ערכים שמלווים את הענף במשך שנים ודורות. גם שחקנים הביעו את חששותיהם מפני השלכות חמורות על המועדונים המשתתפים, בין היתר בגלל עומס משחקים שיפגע בשחקנים ובעניין הכולל של הצופים והאוהדים, כאשר הסופר ליג תפחית מכוח המשיכה של הליגות המקומיות השוטפות, שלא לדבר על הרחבת הפער בין הקבוצות המובילות לבין הקבוצות האחרות.

"פשוט בצע כסף" – כך הגדיר שחקן מנצ'סטר יונייטד לשעבר ופרשן "סקאי ספורט" כיום, גארי נוויל, את הסופר ליג. גם חברו לקבוצה, רוי קין, אמר כי הכסף הוא שמניע את היוזמה, ושיבח את באיירן מינכן שלא תמכה בה. גם חלק מהכדורגלנים של המועדונים שאמורים להשתתף בליגה לא חששו לצאת נגדה, ביניהם ברונו פרננדש ממנצ'סטר יונייטד, ג'ואאו קנצ'לו ממנצ'סטר סיטי, ג'יימס מילנר מליברפול, מנהל ליברפול יורגן קלופ ומאמן הסיטי פפ גווארדיולה, שטען כי "זה לא באמת ספורט כשההצלחה מובטחת מראש".

הלחץ של בעלי עניין אכן הוביל כמה מועדונים לפרישה מהסופר ליג, אבל אלה שחתמו על ההסכם הכובל לא העזו בתחילה להשתחרר ממנו בגלל הקנסות העצומים ובגלל הלחץ שאי אפשר לסרב לו של בעלי המועדונים הגדולים. האם באיזון העדין הזה שבין תמריצים כספיים לשמירה על מסורות הכדורגל האהובות ינצח הכסף?

באמצע מצטרפים גם גורמים פוליטיים – למשל באנגליה, מולדת הכדורגל, שם הממשלה הבריטית התנגדה למהלך בטענה שהדבר "חותר תחת רוח המשחק".  גם נשיא צרפת, עמנואל מקרון, תמך בעמדת אופ"א בנימוק של "הגנה על האינטגריטי של התחרויות הפדרליות, הלאומיות או האירופיות". ההתנגדות הובעה גם מצד ממשלות ספרד ואיטליה. מנגד, התומכים מצטטים גם את "פורבס" שקבע שהסופר ליג עתידה להביא לאירופה את רוח הליגה המקצוענית האמריקנית.

באפריל 21' החלה אופ"א לנקוט צעדים משפטיים נגד הקמת הסופר ליג, כשמנגד מנהלי הסופר ליג הודיעו לאופ"א ולפיפ"א כי הם מקדמים פעולות משפטיות נגד כל ניסיון למנוע את הקמת הסופר ליג ויציאתה לדרך. בין היתר – איום בהשעיית קבוצות שישתתפו בסופר ליג מהשתתפות בתחרויות האירופיות.

בהמשך לכך הודיעה יובנטוס על פרישתה מהסופר ליג. עוד לפניה הודיעו על כך כל הקבוצות שנכנעו ללחצים, ולמעשה כיום רק ברצלונה וריאל מדריד נותרו בפרויקט. ההתפתחות העדכנית ביותר – החודש קבע בית הדין האירופי לצדק כי החוקים של פיפ"א ואופ"א ביחס לתחרויות כדורגל, כמו הסופר ליג, מנוגדות לחוקי האיחוד האירופי. עכשיו ממתינים לראות האם שני הגופים השולטים בכדורגל העולמי יגישו ערעור על החלטה זו.

5 / 5. 146

סופר ליג

אז אתם מוכנים להיכנס לקצב?

קבלו עכשיו
% 0

בונוס הפקדה למצטרפים חדשים

סוכן Bet365 זמין ממש עכשיו בווטצאפ

עיון מהיר בכתבות נוספות