ההגרלה הקלה שבה זכתה נבחרת ישראל במוקדמות היורו לא עזרה לה, ועכשיו היא צריכה לבנות על עלייה מהפלייאוף בחודש מרץ נגד איסלנד. מה ממשיך לחרוק בעגלת הנבחרת, למרות חילופי המאמנים והשחקנים, ומה עושים בקשר לזה?
במארס 2022 מונה אגדת הכדורגל הישראלי יוסי בניון כמנהל המקצועי של נבחרת ישראל. למרות שלא הביא איתו ניסיון מקצועי משמעותי על הקווים, למעט קצת יותר משנה כמנהל המקצועי של בית"ר ירושלים, הרי שהעבר המרשים שלו על הדשא נראה כמחשבה מרעננת מחוץ לקופסה אחרי ווילי רוטנשטיינר ואנדי הרצוג, שלא הביאו הישגים.
בספטמבר 2021, כשהנבחרת הביסה את אוסטריה בסמי עופר 2:5, כבר נדמה היה שהנה, משהו אכן משתנה בגורל הנצחי של ישראל להישאר הרחק מהמונדיאלים. אבל רוטנשטיינר עצמו נותר מפוכח כשהצהיר שאנחנו לא ברמה של הטופ 16, למרות השחקנים הטובים והעתיד הוורוד יותר שהם יכולים להביא ברגליהם. ואכן, הנבחרת נחתה לקרקע המציאות בחבטה מהדהדת לאחר ההפסד 5:0 לדנמרק. בסיומו של אותו קמפיין דורגה ישראל במקום השלישי, ולמרות שעלתה בדירוג הנבחרות של פיפ"א (79) – לא הצליחה להעפיל לטורניר המוקדמות, והמאמן האוסטרי חזר לביתו.
מינויו של אלון חזן למאמן, לצידו של בניון, נראה לרגע כהברקה כשהנבחרת סיימה במקום הראשון בליגת האומות בבית שבו שובצה בליגה B לצד איסלנד ואלבניה (רוסיה הורחקה בגלל המלחמה באוקראינה). בכך הבטיחה את מקומה בחצי גמר פלייאוף מוקדמות היורו ולדרג 2 במוקדמות יורו 2024. היא הוגרלה לבית יחד עם שווייץ, רומניה, קוסובו, בלארוס ואנדורה – הגרלה שרק יכלה לחלום עליה.
נבחרת ישראל אכזבת קמפיין המוקדמות
ההצלחה של הנבחרות הצעירות נטעה תקווה כי גם הנבחרת הבוגרת תעשה את זה הפעם ותגיע לטורניר גדול לראשונה מאז מונדיאל 1970. מלכתחילה בישראל לקחו בחשבון ששווייץ החזקה תדורג ראשונה, וישראל תתמודד מול רומניה על המקום השני. אולם רומניה "איכזבה" ודורגה ראשונה בלי אף הפסד (ניצחון ותיקו מול ישראל). ישראל אמנם ניצחה ארבע פעמים – אולם רק את שתי הנבחרות החלשות של הבית, אנדורה (מקום 159 בעולם) ובלארוס (מקום 100). לקוסובו, שמדורגת רק במקום ה-105, היא הפסידה פעמיים 1:0. ובשורה התחתונה – יחס שערים של 11:11.
האכזבה הייתה גדולה משום שההרכב שעמד לרשות חזן היה טוב יותר מכפי שהיה לקודמיו בתפקיד. המאמן החדש אמנם ויתר על טקטיקת שלושת הבלמים, אבל התקפות חסרות תכלית והיעדר מימוש של "האופי החדש" של הנבחרת הצריכו אותה להרבה מזל – פעמיים היא נזקקה לתוספת זמן כדי לנצח את בלארוס, וגם הניצחון על אנדורה בבית הלך קשה מדי. למעט שתי מחציות – האחת מול רומניה והשנייה מול שווייץ – הכדורגל ה"חדש" לא הבריק, בלשון המעטה.
את רוח הדברים אפשר היה לחוש כבר במשחק הראשון – התיקו 1:1 בבית מול קוסובו, שהוגרלה מהדרג הרביעי והבקיעה את הגול הראשון בבלומפילד (שער עצמי של דסה. ישראל אמנם איימה הרבה יותר על שער היריבה, ושלטה ברוב דקות המשחק, אבל לא השכילה לנצל את ההזדמנויות הרבות שהיו לה. חסרונו של ערן זהבי בעקבות הסכסוך עם בניון הורגש היטב.
הרוח הרעה הזאת התחזקה במשחק השני, נגד שווייץ, עם תבוסה 3:0 בבאזל – תוצאה טבעית לכאורה לאור יחסי הכוחות בין השתיים, והעובדה ששווייץ הגיעה לרבע גמר היורו האחרון ושמינית גמר המונדיאל, אולם לא כל כך ברורה בהתייחס לעובדה שבהמשך שווייץ לא הצליחה מול כל היריבות (למעט אנדורה). התוצאה הדגישה פעם נוספת את חולשת ההגנה של הנבחרת, שהייתה יכולה לספוג יותר אלמלא ההופעה המצוינת של עמרי גלזר.
ההופעה הבינונית מאוד נמשכה גם מול הקבוצות החלשות בבית – בלארוס עלתה ליתרון, וישראל נזקקה כמעט לכל 90 הדקות כדי להשוות ולעלות ליתרון בתוספת הזמן. המשחק מול אנדורה בבית נגמר גם הוא בניצחון 1:2. את התסכול הוציאו האוהדים בטדי על מוחמד אבו פאני, שספג קריאות גזעניות. כשלא מנצחים – יש שעירים לעזאזל, ומתגלים פניו המכוערים של הכדורגל הישראלי.
התיקו 1:1 מול הרומנים בבוקרשט שיקר, שכן ישראל הגיעה סופסוף למשחק והייתה ראויה לניצחון, אבל שוב – יותר מדי החמצות הבדילו בין פוטנציאל למימושו. מהצד השני, היה זה המשחק ה-20 ברציפות שישראל סופגת בו שער אחד לפחות.
היכולת הטובה ברומניה נעלמה במשחק הבא, דווקא נגד בלארוס בבלומפילד, כאשר ההגנה הישראלית הועמדה שוב ושוב בסכנה, ומנגד החלוצים לא פגעו. ושוב הם נזקקו לתוספת זמן, כששער הניצחון הבודד הובקע בדקה ה-93. הצד החיובי של המשחק – לראשונה מזה 20 משחקים הנבחרת לא ספגה שער! גם כן הישג.
הטבח בעוטף עזה ומלחמת חרבות ברזל הביאו לביטול המשחקים מול קוסובו ושווייץ שהיו אמורים להתקיים באוקטובר לדחייתם לנובמבר, תוך יצירת מרתון של ארבעה משחקים בעשרה ימים – בהם שני משחקי הבית שהתקיימו בהונגריה. זהבי חזר, למרבה שמחתם של האוהדים, אבל זה לא הועיל אפילו מול קוסובו, במשחק חוץ שבו הפסידה הנבחרת 1:0, מבלי להגיע אפילו להזדמנות אחת! זה לא הועיל גם מול שווייץ, עדיין בבודפשט, לעיני קהל של ילדים מעוטף עזה. ישראל עלתה בהרכב משני כדי לשמור כוחות למשחק הקובע מול רומניה, והצליחה לחלץ תיקו בדקה ה-88.
אבל גם שמירת הכוחות למשחק מול רומניה לא הולידה שינוי, למרות שברור היה כי הפסד פירושו להישאר במקום השלישי בבית. זהבי סופסוף כבש, אבל הרומנים הבקיעו שניים. המשחק האחרון, מול אנדורה, כבר לא שינה הרבה, וישראל בהרכב משני ניצחה 0:2.
המון כישרונות – הרבה מבוכה
העובדה שישראל כבשה בעשרה משחקים רק 11 שערים – המספר שזהבי לבדו כבש במוקדמות יורו 2020 – הצביעה על כך שלא רק ההגנה הישראלית בעייתית, אלא גם ההתקפה, למרות שלל הכישרונות המסייעים לזהבי, כמו אוסקר גלוך, שון וייסמן ומנור סולומון. אף אחד מהכישרונות לא מצליח להוציא את ישראל מהתקיעות בהתקפה עם יכולת לפנות מצבים לשחקני הקישור.
שחקני ההתקפה הגיעו לטורניר כמעט ללא דקות משחק בקבוצותיהם – דור תורג'מן במכבי ת"א (למרות ההופעה הנהדרת בנבחרת הנוער ובנבחרת הצעירה ביורו), תאי בריבו בפילדלפיה יוניון, שון וייסמן בגרנאדה, וכשדין דוד לא יציב. ובשורה התחתונה: חוסר בחלוץ 9 טוב עד לשובו של זהבי. אלא שכשהתמיכה בו, גם לאחר שכבר הגיע, לא מספקת – אין שערים. הסקוררים נעלמו.
הבעיה בהגנה, שמבוססת על הליגה הישראלית ולא על שחקנים המשחקים בליגות הגבוהות באירופה, מתמקדת בבלמים – באורח מסורתי ישראל לא מייצרת בלמים ברמה, כאלה שמסוגלים להתמודד עם יריבים ברמה, והנבחרת, בהתאם, משקפת מצב זה. ההסתמכות על מיגל ויטור בן ה-33, שמרבה להיפצע, מייצגת את הבעיה. כיום עומדים לרשותה רק שלושה בלמים, מה שאף הוביל את בניון לבקש מהכנסת לאשר לאזרח את אנריק סבוריט, הבלם הספרדי גבה הקומה של מכבי ת"א בן ה-31. יידרש זמן להביא את סתיו למקין ואור ישראלוב לרמה של נבחרת לאומית, ולא נבחרת נוער.
על הנייר – נבחרת ישראל מלאה בכישרונות. זהבי הוא זהבי; גלוך הוא גלוך – אחד הקשרים הטובים בעולם; תאי בריבו פיזי, דריבליסט עם בעיטה חזקה; מנור סולומון מגיע מטוטנהאם; ליאל עבדה מסלטיק. על המגרש – למרות הכישרונות היא לא נראתה טוב, מבולבלת לעיתים קרובות, נזקקת לניסים של הדקה ה-90. ובהיעדר חוכמת משחק, הכל נותר על כתפיו של גלוך ובמידה מסוימת על אלה של סולומון. בלעדיהם, או ביום חלש שלהם, הנבחרת לא מגיעה למצבים ובונה על המזל ועל האלתור. כפי שאמר חזן עצמו: גם במשחקים שבהם הנבחרת הייתה דומיננטית היא לא הצליחה לתרגם זאת לשערים.
התקווה שנשארה לנבחרת ישראל
ובינתיים הרשתות החברתיות מתמלאות בביקורת, לעג ובוז: "מי יתפטר קודם – ביבי או חזן?", "אנחנו לא מדינת כדורגל וגם לא נהיה – עדיף שנדאג לביטחון של המדינה ולהייטק", "אין אף גורם – שחקנים, מאמנים, מנהלים – שלא צריך לחוש מבוכה עמוקה".
עכשיו מה שנותר לנבחרת כדי לחפות על המבוכה הזו היא התקווה להעפיל לראשונה בתולדותיה לאליפות אירופה דרך הפלייאוף שיתקיים ב-21 במרץ, והמנצחת תעלה למשחק על הכרטיס ליורו שייערך ב-26 במרץ. התקווה הזו התחזקה לאחר שהנבחרת שהוגרלה מול ישראל בחצי גמר הפלייאוף היא איסלנד (המדורגת במקום ה-67), שנוצחה שש פעמים במוקדמות, ובשני מפגשיה עם ישראל בליגת האומות סיימה בתיקו.
היות שהאפשרות השנייה של ישראל הייתה לפגוש את אוקראינה החזקה (סיימה שלישית אחרי איטליה ואנגליה) – הרי שישראל יכולה לנשום לרווחה, לפחות בינתיים. המשחק אמור להתקיים בישראל (אם המצב הביטחוני יאפשר זאת), ולפיכך ישראל תגיע אליו כפייבוריטית. במקרה שהיא תנצח – היא עשויה לפגוש את אוקראינה בגמר, אם זו תנצח בחצי הגמר השני את בוסניה. מהמקום ה-71 בדירוג העולמי שאליו טיפסה ישראל בשיניים חורקות – היא רק יכולה לקוות שסוף-סוף דברים יתחברו, ושלל הכישרונות ימצו את עצמם, כפי שהיה צריך להיות בתיאוריה.
בט365 מזמין אתכם להמר את על תוצאות נבחרת ישראל בפליאוף ליגת האומות
