מיקל ארטטה, מאמנה של ארסנל הולך בדרכו של מורו ורבו וחברו פפ גוורדיולה, שתחתיו עבד בסיטי, ואשר כיום לרגע כתיבת מאמר זה הוא מדורג מרחק נקודה אחריה בטבלת הפרמייר ליג, צוות Bet365 הכין לכם כתבה על הסיכויים
קשים חייו של מאמן, בכל ליגה מובילה באירופה ובמיוחד בפרמייר ליג. על אחת כמה כשאתה שחקן מוביל באותה ליגה ואז עושה בה הסבה לאימון – ואז משיג תוצאות הרבה פחות טובות. ואז אתה מצליח וצריך לשמור על ההצלחה לפני שהאוהדים יקראו לפטר אותך בעקבות כישלונות.
זו בעצם תמצית מצבו של מיקל ארטֶטַה (41), מאמנה של ארסנל ולשעבר שחקנה של הקבוצה. בשתי עונות רצופות, 2005/6 ו-2006/7, כששיחק באברטון, הוא זכה בתואר שחקן העונה. בשנייה מביניהן הוא גם דורג במקום השישי בין השחקנים היעילים ביותר בליגה. 12 האסיסטים שלו בעונה זו הציבו אותו במקום השלישי בין המבשלים הגדולים אחרי ססאק פברגאס וכריסטיאנו רונאלדו. עם 100 עבירות שבוצעו נגדו באותה עונה הוא הפך גם למי שרשם את מספר העבירות הגבוה ביותר שבוצעו נגדו בפרמייר ליג.
גם בהמשך, כשחקנה של ארסנל החל מעונת 2011/2, הטכניקה המשובחת שלו, הכישרון, ראיית המשחק, הכדרור והמסירות, המודעות הגבוהה שלו למה שקורה על כר הדשא והטקטיקה שלו – כל אלה הפכו אותו לעושה המשחק המרכזי של הקבוצה. אבל אז, כשעבר אל מאחורי הקווים כמאמן ארסנל ב-2019, החיים נראו פחות טובים. ועדיין, ניכר בתפיסת העולם שלו כמאמן כי הוא למד מהטובים ביותר שתחתם ולצידם שיחק לאורך הדרך, כמו ארסן ונגר, מאוריציו פוצ'טינו ופפ גוורדיולה, ואולי יום אחד גם יתעלה עליהם. אבל כדי להגיע לנקודה הזו צריך לעקוב אחר הדרך שעשה מיקל ארטטה.
דור של שחקני-על
הוא נולד ב-1982 בסן סבסטיאן והחל את דרכו בעולם הכדורגל בקבוצת אנטיגואוקו, שם פגש לראשונה את צ'אבי אלונסו – שני ילדים ששיחקו על החוף ובסמטאות וחלמו כי יבוא יום והם ישחקו בקבוצת המחוז המפורסמת, ריאל סוסיאדד. בגיל 15 עזב מיקל ארטטה את עיר הולדתו יחד עם חבריו לקבוצה, ג'ון אלווארז ומיקל ינגואס, כדי לנסות להצטרף לאקדמיית הכדורגל לצעירים של ברצלונה. שם התאמן לצד שתי אגדות כדורגל לעתיד, אנדראס אינייסטה וחאבייר הרננדז, ופגש את מי שהיה אז קפטן ברצלונה ולימים מאמנו ומורהו, פפ גוורדיולה. כולם התחנכו לאורו של המאמן הראשי של הקבוצה, לואיס ואן חאל.
למרות שהתאמן עם הקבוצה הבוגרת הוא נכלל רק בהרכב המילואים של הקבוצה. לצד חבריו גווארדיולה, אנריקה, פיליפ קוקו, איוואן דה לה פנייה, צ'אבי ואינייסטה הוא המשיך להתאמן, אבל משום ריבוי הכישרונות העצום נותר בצל יחסית. לפיכך, בעונת 2000/1 מיקל ארטטה החליט לנסות מזלו בפ.ס.ז' בהשאלה לשנה וחצי. צוות השחקנים של לואיס פרננדז כלל כוכבים כמו מאוריציו פוצ'טינו, גבריאל היינזה, ג'יי-ג'יי אוקוצ'ה וניקולס אנלקה, ומאוחר יותר גם רונלדיניו הברזילאי. את עונתו הראשונה סיים עם 11 הופעות. בעונה השנייה בקבוצה כבר היה שותף לגביע האינטרטוטו של אופ"א. בסך הכל שיחק במדי פ.ס.ז' 53 משחקים והבקיע 5 שערים.
עם שובו לברצלונה הושאל שוב, הפעם לריינג'רס הסקוטית בעונת 2002/3, תמורת 6 מיליון ליש"ט. בעונתו הראשונה בגלזגו הוא הפך לחבר צוות קבוע בקבוצה שסיימה את העונה עם טרבל. אחרי שתי עונות הוא שב לספרד, כדי להצטרף לקבוצת מקום הולדתו, ריאל סוסיאדד, תמורת 5.2 מיליון יורו, לעונה אחת שבסיומה גויס על ידי מנהל אברטון מהפרמייר ליג, דיוויד מויס, בהשאלה. הוא סייע לקבוצה להגיע לגביע האלופות מהמקום הרביעי ובאותה שנה חתם על חוזה לחמש עונות תמורת 2 מיליון ליש"ט.
ההשקעה בו הוכיחה עצמה כבר בעונת 2005/6 כשארטטה נבחר כשחקן העונה של אברטון וזכה בפרס השחקן של השחקנים לאותה עונה. הוא המשיך להיות בורג חשוב בקבוצה גם בעונות הבאות, כשאת עונת 2006/7 סיים עם 9 שערים ב-35 משחקים ובזכייה נוספת בתואר שחקן העונה, וכן כקשר השנה של הפרמייר ליג, בגוברו בקטגוריה זו על כריסטיאנו רונאלדו. פציעה השביתה אותו לכל עונת 2008/9. ב-2010 האריך את חוזהו בקבוצה בחמש שנים.
ב-2011 חתם בארסנל לארבע עונות תמורת 10 מיליון ליש"ט, אולם שוב הושבת לכל העונה בגלל פציעה. ועדיין נבחר על ידי האוהדים כשחקן החמישי החשוב ביותר לעונה. עונה לאחר מכן הפך לקפטן הקבוצה ונבחר על ידי האוהדים במקום הרביעי בהצבעה על שחקן העונה, כשהוא מוביל את הקבוצה בפעם ה-17 ברציפות לטופ-4. ב-2014 הגיעה הקבוצה לגמר הגביע ולקחה אותו, כשארטטה מניף כקפטן את הגביע. הוא האריך את חוזהו לעונת 2015/6, שבה זכה עם הקבוצה במגן הקהילה. משחק סיום העונה היה גם משחק הפרידה שלו מהקבוצה, כשהוא זוכה לסטנדינג-אוביישן.
קריירת האימון: שובר שיאים סדרתי
עם פרישתו ממשחק פעיל עמדו בפני מיקל ארטטה שלוש אפשרויות: לנהל את האקדמיה של ארסנל – תפקיד שאותו הציע לו ארסן ונגר; להצטרף למאוריציו פוצ'טינו כעוזרו בטוטנהאם; או להצטרף לצוות האימון של פפ גוורדיולה במנצ'סטר סיטי. הוא בחר באחרונה, בין היתר משום קשריהם הקרובים לאורך השנים, מאז ימיהם המשותפים באקדמיה של ברצלונה. גוורדיולה היה משוכנע כי חברו יכול להיות מאמן טוב, והוא אף החליף אותו כמנהל של מנצ'סטר סיטי במשחק אחד של גביע האלופות, כאשר על גוורדיולה נאסר לעמוד על הקווים. עם הסיטי מיקל ארטטה זכה בשתי אליפויות, בגביע האנגלי ובשני גביעי הליגה האנגלית.
ב-2019 הוא מונה למאמן קבוצתו לשעבר ארסנל, בחוזה לארבע עונות. הקבוצה ידעה תקופה לא יציבה ונזקקה ל"רוח המפקד" של ארטטה: התפיסה לפיה כל שחקן ושחקן חייב לגלות אחריות אישית, תשוקת משחק, רוח לחימה, אנרגיה והשפעה חיובית על הקבוצה. שנה לאחר מכן כבר הוביל את קבוצתו לזכייה בגביע האתגר – דבר שהפך את ארטטה לראשון לזכות בגביע גם כקפטן וגם כמאמן ארסנל. הוא הפך גם למאמן הראשון לזכות בגביע בעונתו הראשונה במועדון זה 33 שנה. באותה שנה זכה בגביע השני שלו – הפעם גביע הקהילה. ההישגים הביאו לשדרוג מעמדו ממאמן למנהל. ב-2021 הוא הוביל את קבוצתו לחצי גמר גביע אירופה. המשך העונה היה פחות מוצלח כשהקבוצה סיימה במקום ה-8 ולראשונה ב-25 שנה הקבוצה לא הגיעה לתחרויות האירופיות.
גם פתיחת עונת 2021/2 הייתה בעייתית, כשארסנל הפכה לקבוצת תחתית טבלה ללא נקודה או שער לרפואה. האוהדים קראו לפטר את ארטטה, אולם שורת ניצחונות רצופים הובילו לכך שהוא זכה בתואר מאמן חודש ספטמבר – לראשונה בקריירה שלו. באפריל 22' הוא קיבל את התואר הזה בשנית, ובעקבות זאת האריך את חוזהו בקבוצה עד סוף עונת 2024/5. את הליגה סיימה הקבוצה במקום החמישי.
עונת 2022/3 הביאה לארטטה את הניצחון ה-50 בקבוצה בליגה, ובכך הפך למנהל השני שהצליח להגיע להישג זה במהירות שכזו. לראשונה מאז 2016 הגיעה הקבוצה למקום הראשון בטבלה ובסיום אותה עונה רשם ארטטה את משחקו ה-100 בפרמייר ליג, ופעם נוספת זכה בתואר מאמן החודש. הקבוצה ניצחה תשעה מתוך עשרת משחקי הליגה – לראשונה בתולדותיה – וניצבה בצמרת הטבלה. הוא כבש שיא נוסף כשהגיע ל-87 ניצחונות ב-150 משחקים – יותר מכל קודמיו בתפקיד, ועוד פעמיים בתואר מנהל החודש.
שרשרת הניצחונות של הקבוצה נמשכה, כשהיא מובילה את הליגה. הוא היה למאמן הראשון מאז גוורדיולה לזכות בתואר מנהל החודש חודשיים ברציפות, ולכך צירף שיא נוסף – בעל אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר בין מאמני ומנהלי הקבוצה. שרשרת הפסדים לקראת סוף העונה הורידה את ארסנל מהמקום הראשון, אולם ארטטה היה למאמן השני מאז ארסן ונגר להוביל את הקבוצה לליגת האלופות.
נכון למחזור ה-12 של העונה, ארסנל מדורגת במקום השלישי, עם אותו מספר נקודות של ליברפול שמעליה, ובהפרש נקודה מהסיטי שבמקום הראשון, של מורו ורבו וחברו פפ גוורדיולה. האם ההתקרבות הזו מבשרת כבר על היום שבו התלמיד יעלה על רבו? דבר אחד בטוח – גוורדיולה בהחלט ידע מה הוא עושה כשקידם את תלמידו וחברו.
